מהי אופציה? למה נוצרו אופציות בשוק ההון ולמה משתמשים בהן

אופציה היא חוזה שנותן לקונה שלו זכות – ולא חובה – לקנות או למכור נכס במחיר שנקבע מראש, מחיר המימוש, עד מועד הפקיעה או בו. אופציית Call (אופציית רכש) היא זכות לקנות, ואופציית Put (אופציית מכר) היא זכות למכור. הקונה משלם על הזכות פרמיה, והצד השני – הכותב – מקבל את הפרמיה ולוקח על עצמו את ההתחייבות. אופציות הן חלק ממשפחת הנגזרים: מכשירים שערכם נגזר מנכס אחר. במדריך הזה של OptionLab (option-graph.com) נסביר למה נוצרו אופציות, איך אופציה עובדת מהקנייה ועד הפקיעה, ולמה משתמשים בהן.

זכות מול התחייבות: שני הצדדים של כל אופציה

בכל אופציה יש שני צדדים במצב שונה מאוד. הקונה מחליט אם להשתמש בזכות; הכותב חייב לעמוד בהתחייבות אם הקונה עושה זאת. חוסר הסימטריה הזה הוא הרעיון שעומד מאחורי כל אופציה – מ־Call בודד ועד אסטרטגיה מרובת רגליים שאפשר לבנות ב־option-graph.com.

למה נוצרו אופציות?

הצורך שמאחורי האופציות ישן מאוד: לקבע היום תנאים להחלטה שתתקבל בעתיד, ולשלם על הגמישות הזאת. בספרו "פוליטיקה" מספר אריסטו על הפילוסוף תאלס, ששילם בחורף מקדמות קטנות על השימוש בבתי בד לזיתים, וכשהגיע יבול גדול השכיר אותם במחיר גבוה. זו אנקדוטה על ראיית הנולד, אבל היא מתארת את ההיגיון של אופציה: תשלום קטן עכשיו תמורת זכות להשתמש במשהו בעתיד בתנאים קבועים.

במשך שנים רבות נסגרו חוזים כאלה בין צדדים באופן פרטי, וקשה היה למצוא צד שני ולהסכים על תנאים. נקודת מפנה הגיעה ב־26 באפריל 1973, כשבורסת האופציות של שיקגו (Cboe) החלה לסחור באופציות סטנדרטיות – חוזים בתנאים אחידים שכל אחד יכול לקנות או למכור בבורסה. בישראל החל המסחר באופציות על המדד שמוכר היום כמדד ת״א־35 באוגוסט 1993, ושוק הנגזרים הזה ידוע עד היום בשם מעו״ף. תנאים אחידים הם מה שמאפשר לתמחר, להשוות ולנתח אופציה – ולכן אפשר גם לבנות את אותו חוזה ב־option-graph.com בכמה לחיצות.

איך אופציה עובדת – מהקנייה ועד הפקיעה

כל אופציה עוברת את אותם שלבים. לפני הפקיעה המחיר שלה משתנה עם מחיר נכס הבסיס, עם הזמן שנותר ועם התנודתיות, ובדרך כלל כל צד יכול לסגור את הפוזיציה בעסקה נגדית. בפקיעה התוצאה נקבעת לפי מחיר הסליקה. באופציות מעו״ף זהו מדד הפקיעה – לפי מפרט הבורסה הוא מחושב ממחירי הפתיחה של מניות המדד ביום המסחר האחרון – ולא המדד השוטף ברגע כלשהו. אופציות ת״א־35 הן אירופיות ונסלקות בכסף: אופציה שנמצאת בתוך הכסף ממומשת אוטומטית. גרפי הרווח וההפסד ב־option-graph.com מציגים את השלב האחרון הזה: התוצאה בפקיעה לכל רמת מדד אפשרית.

דוגמה מחושבת: Call ו־Put על מדד ת״א־35

לפי מפרט החוזה של הבורסה, גודל החוזה באופציות על ת״א־35 הוא המדד בנקודות כפול 50 ש״ח, ומחיר האופציה מצוטט בשקלים לחוזה. לכן כל נקודת מדד שווה 50 ש״ח לחוזה: אופציה שמחירה 1,000 ש״ח שווה 20 נקודות מדד. במחשבון הרווח וההפסד ב־option-graph.com מזינים לכן פרמיה של 20 ומכפיל של 50 בשדה Shares per Contract. נניח, להמחשה בלבד, שהמדד עומד על 4,200 נקודות.

• Call: קונים Call אחד במחיר מימוש 4,250 ב־1,000 ש״ח (20 נקודות). אם מדד הפקיעה הוא 4,300, האופציה שווה 50 נקודות, כלומר 2,500 ש״ח; בניכוי הפרמיה התוצאה היא +1,500 ש״ח. ב־4,270 התוצאה אפס – זו נקודת האיזון. ב־4,240 האופציה פוקעת ללא ערך והתוצאה היא −1,000 ש״ח, הפרמיה כולה.
• Put: קונים Put אחד במחיר מימוש 4,150 ב־750 ש״ח (15 נקודות). אם מדד הפקיעה הוא 4,100, האופציה שווה 50 נקודות, כלומר 2,500 ש״ח, והתוצאה היא +1,750 ש״ח. אם המדד נשאר מעל 4,150, האופציה פוקעת ללא ערך וההפסד הוא 750 ש״ח.

אלה תוצאות בפקיעה. לפני הפקיעה לכל אופציה יש גם ערך זמן, ולכן מחיר השוק שלה בדרך כלל גבוה מהתוצאה הפשוטה שמוצגת כאן. אפשר להזין את שתי העסקאות ב־option-graph.com ולראות לכל אחת את נקודת האיזון ואת ההפסד המרבי.

למה משתמשים באופציות?

• גידור: Put יכול להגביל הפסד בתיק מניות קיים, במחיר הפרמיה.
• חשיפה בסיכון מוגדר: בקניית Call או Put ההפסד המרבי ידוע מראש.
• הכנסה לכותבים: כותב מקבל פרמיות, אבל לוקח על עצמו התחייבויות שההפסד בהן עלול לעלות עליהן.
• עמדה על תנודתיות: שילובים מסוימים מרוויחים מתנועה חדה לכל כיוון, או משוק רגוע.

לכל שימוש יש מחיר. הגנה משולמת בפרמיה, והכנסה מכתיבה משולמת בסיכון. השוואה של הפשרות האלה זו לצד זו ב־option-graph.com ברורה לרוב יותר מדיון מופשט.

סיכונים ומגבלות

קונה אופציה יכול להפסיד את כל הפרמיה, וזו תוצאה נפוצה ולא נדירה. כותב יכול להפסיד הרבה יותר מהפרמיה שקיבל, ונדרש להפקיד ביטחונות. המינוף מגדיל רווחים והפסדים באחוזים באותה מידה, ערך הזמן נשחק ככל שהפקיעה מתקרבת, ומרווחי קנייה–מכירה ועמלות מקטינים כל תוצאה. אופציות הן מכשיר מורכב שאינו מתאים לכל משקיע; לפני מסחר כדאי לבדוק את הפוזיציה המדויקת ב־option-graph.com או בכלים של הברוקר. OptionLab (option-graph.com) הוא כלי לימודי ואנליטי ואינו מספק ייעוץ השקעות.

סיכום

• אופציה היא זכות עבור הקונה והתחייבות עבור הכותב.
• Call הוא זכות לקנות ו־Put הוא זכות למכור, שתיהן במחיר המימוש עד הפקיעה.
• חוזים סטנדרטיים בבורסה הפכו את האופציות לקלות יותר למסחר ולהשוואה.
• במעו״ף התוצאה נקבעת לפי מדד הפקיעה, וכל נקודה שווה 50 ש״ח לחוזה.
• ההפסד של הקונה מוגבל לפרמיה; ההפסד של הכותב אינו מוגבל כך.

כדי לראות את הרעיונות האלה על גרף, בנו Call או Put בודד במחשבון ב־option-graph.com, ואחר כך המשיכו למדריכים על Put ועל מעו״ף.