מה הם נגזרים? אופציות לעומת מניות וחוזים עתידיים
נגזר הוא חוזה שערכו נגזר מנכס אחר – מניה, מדד, מטבע או סחורה, הנקרא נכס הבסיס. מי שמחזיק מניה מחזיק בחלק מחברה. מי שמחזיק נגזר מחזיק בחוזה על המחיר של אותה מניה או אותו מדד. שני הנגזרים המוכרים ביותר הם אופציות וחוזים עתידיים, ובישראל שניהם נסחרים על מדד ת״א־35 בשוק המכונה מעו״ף. במדריך הזה של OptionLab (option-graph.com) נשווה ביניהם לבין החזקה במניה: מה מחזיקים, מה חייבים, ואיך כל אחד מרוויח או מפסיד.
שלוש דרכים לקבל חשיפה לאותו נכס
נניח שלושה משקיעים שמעריכים שמדד ת״א־35 יעלה. הראשון קונה תעודת סל על המדד: הוא מחזיק בנכס עצמו, משלם את מלוא המחיר ומרוויח או מפסיד לפי תנועת המדד. השני קונה חוזה עתידי: התחייבות לקנות את המדד במחיר ובמועד שנקבעו. הוא לא משלם את שווי החוזה מראש, אבל מפקיד ביטחונות, והרווח או ההפסד שלו נעים כמעט אחד לאחד עם המדד. השלישי קונה אופציית Call: הוא משלם פרמיה עבור זכות – ולא חובה – לקנות במחיר המימוש.
הטבלה מסכמת את ההבדלים. השורות הן השאלות שכדאי לשאול לפני כל עסקה, ואלה גם השאלות שהמחשבונים ב־option-graph.com עוזרים לענות עליהן במספרים.
| שאלה | מניה או תעודת סל | חוזה עתידי | אופציה (קונה) |
|---|---|---|---|
| מה מחזיקים? | חלק מהנכס עצמו | התחייבות לקנות או למכור במחיר קבוע | זכות לקנות (Call) או למכור (Put) במחיר המימוש |
| מה משלמים מראש? | את מלוא המחיר | ביטחונות, לא את המחיר | את הפרמיה |
| ההפסד המרבי | הסכום שהושקע | עלול לעלות על הביטחונות | הפרמיה |
| האם יש פקיעה? | לא | כן, במועד קבוע | כן, במועד קבוע |
חוזה עתידי: התחייבות של שני הצדדים
בחוזה עתידי שני הצדדים מחויבים: הקונה חייב לקנות והמוכר חייב למכור במחיר ובמועד שנקבעו. מאחר שאף צד לא משלם את מלוא השווי מראש, הבורסה דורשת ביטחונות שסופגים הפסדים יומיים. לפי מפרט המוצר של הבורסה, החוזה העתידי על ת״א־35 שווה למדד כפול 50 ש״ח, והוא נסלק במזומן מדי יום. כלומר, הרווח או ההפסד של היום מועבר בכסף, ופוזיציה מפסידה עלולה לדרוש ביטחונות נוספים עוד לפני הפקיעה.
גרף הרווח וההפסד של חוזה עתידי הוא קו ישר: מרוויח כשהמדד עולה ומפסיד כשהוא יורד, בלי רצפה. זו בדיוק הצורה שרואים כשבונים ב־option-graph.com פוזיציה מנכס הבסיס בלבד.
אופציה: זכות לצד אחד והתחייבות לשני
באופציה החלוקה לא סימטרית. הקונה משלם פרמיה ומקבל זכות; הכותב מקבל את הפרמיה ומקבל על עצמו התחייבות. ההפסד של הקונה מוגבל לפרמיה, וההפסד של הכותב אינו מוגבל כך. לפני הפקיעה מחיר האופציה תלוי גם בזמן שנותר ובתנודתיות. בפקיעה התוצאה של אופציית מעו״ף נקבעת לפי מדד הפקיעה, ולא לפי המדד השוטף.
לפי מפרט הבורסה, על מדד ת״א־35 נסחרות גם אופציות חודשיות וגם אופציות שבועיות (השבועיות מאז יולי 2013). אותו מבנה של זכות והתחייבות חל על שתיהן; ההבדל הוא בזמן שנותר עד הפקיעה, ולכן גם בערך הזמן שבמחיר. ב־option-graph.com אפשר לבחור את מועד הפקיעה שמופיע בשרשרת ולבנות עליו את הפוזיציה.
← קראו: מהי אופציה?דוגמה מחושבת: חוזה עתידי מול Call על ת״א־35
נניח, להמחשה בלבד, שהמדד עומד על 4,200 נקודות. משקיע אחד קונה חוזה עתידי אחד: כל נקודה שווה 50 ש״ח. משקיע אחר קונה Call אחד במחיר מימוש 4,200 ב־2,000 ש״ח, שהם 40 נקודות לפי אותו מכפיל. במחשבון ב־option-graph.com מזינים פרמיה של 40 ומכפיל של 50.
- המדד עולה ל־4,300: החוזה העתידי מרוויח 100 נקודות, כלומר +5,000 ש״ח. ה־Call שווה 100 נקודות; בניכוי הפרמיה התוצאה היא +3,000 ש״ח.
- המדד יורד ל־4,100: החוזה העתידי מפסיד −5,000 ש״ח. ה־Call פוקע ללא ערך והתוצאה היא −2,000 ש״ח, הפרמיה.
- נקודת האיזון של ה־Call: 4,240, מחיר המימוש ועוד הפרמיה בנקודות.
ה־Call סיכן פחות כסף, אבל ויתר על חלק מהעלייה. החוזה העתידי נע עם המדד בשני הכיוונים ודרש ביטחונות לאורך כל הדרך. אף אחד מהם אינו עדיף באופן כללי; אלה חשיפות שונות. אפשר לבדוק כל תרחיש ב־option-graph.com.
חוזה עתידי אחד על ת״א־35, נקנה ב־4,200
אזור רווחאזור הפסדK = מחיר מימושBE = נקודת איזון
| נקודה | ש״ח לחוזה |
|---|---|
| נקודת איזון 4,200 | 0 |
| רווח/הפסד ב־4,000 | −10,000 |
| רווח/הפסד ב־4,400 | +10,000 |
- גודל החוזה: המדד כפול 50 ש״ח (מפרט הבורסה)
- רמת המדד להמחשה בלבד
- ללא עמלות, מסים ועלות מימון הביטחונות
Call אחד על ת״א־35: מחיר מימוש 4,200, פרמיה 2,000 ש״ח
אזור רווחאזור הפסדK = מחיר מימושBE = נקודת איזון
| נקודה | ש״ח לחוזה |
|---|---|
| מחיר מימוש 4,200 | −2,000 |
| נקודת איזון 4,240 | 0 |
| רווח/הפסד ב־4,000 | −2,000 |
| רווח/הפסד ב־4,400 | +8,000 |
- גודל החוזה: המדד כפול 50 ש״ח
- פרמיה 2,000 ש״ח לחוזה, שהם 40 נקודות
- מוחזק עד הפקיעה; ללא עמלות ומסים
למה משתמשים בנגזרים?
- גידור: הקטנת סיכון קיים, למשל ירידה בתיק מניות.
- חשיפה: עמדה על מחיר בלי לקנות את הנכס עצמו.
- תמחור וארביטראז׳: שמירה על מחירים קשורים מסונכרנים בין שווקים.
- הכנסה: כתיבת אופציות תמורת פרמיה, עם הסיכון שבא עם ההתחייבות.
כל שימוש כזה מעביר סיכון מצד אחד לצד אחר – הוא לא מבטל אותו. בדיקת הגרף של הפוזיציה לפני מסחר, למשל ב־option-graph.com, עוזרת להבין באיזה צד של ההעברה אתם נמצאים.
← קראו עוד: מה זה מעו״ף?סיכונים ומגבלות
נגזרים מגדילים תוצאות. חוזה עתידי עלול להפסיד יותר מהביטחונות שהופקדו, קונה אופציה עלול להפסיד את כל הפרמיה, וכותב אופציה עלול להפסיד הרבה יותר מהפרמיה שקיבל. מועדי פקיעה, דרישות ביטחונות, נזילות ועמלות משפיעים על כל תוצאה. נגזרים אינם מתאימים לכל משקיע, ושום דבר כאן אינו ייעוץ השקעות. OptionLab (option-graph.com) הוא כלי לימודי ואנליטי. לפני פתיחת פוזיציה כדאי לבדוק את ההפסד המרבי שלה ב־option-graph.com או בכלים של הברוקר.
סיכום
- נגזר הוא חוזה שערכו תלוי בנכס בסיס.
- מניה היא בעלות; חוזה עתידי הוא התחייבות של שני הצדדים; אופציה היא זכות לקונה והתחייבות לכותב.
- חוזה עתידי נע כמעט אחד לאחד עם הנכס ודורש ביטחונות; ההפסד של קונה אופציה מוגבל לפרמיה.
- במעו״ף כל נקודת מדד שווה 50 ש״ח לחוזה, ובפקיעה הקובע הוא מדד הפקיעה.
כדי לראות את הצורות האלה זו לצד זו עם המספרים שלכם, בנו אותן במחשבון ב־option-graph.com.
← נסו את מחשבון הרווח וההפסד